הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' פנחס ואח'

פסק דין

זוהי תביעת שיבוב בגין כספים ששילמה התובעת 1 עבור נזקים שנגרמו לתובעת 2 עקב תאונה מיום 5.8.10 בה היה מעורבים רכב הנתבעת 1 ורכב הנתבע 2 שבוטח על ידי הנתבעת 3. התובעת 2 גם תובעת בנוסף את ההפסדים שנגרמו לה (השתתפות עצמית וכו'). זהו התיק הראשון בכותרת.

בתיק השני שבכותרת מדובר בתביעה בגין נזקים שנגרמו לתובעת (מגדל) עקב כספים ששילמה למבוטחת שלה (הנתבעת 1) עקב אותה התאונה. שני התיקים אוחדו לדיון בפניי.

הנתבעת 1 העידה כי נסעה בנתיב הימני, הרגישה לפתע חבטה מאחור, רכבה התרומם באוויר ופגע ברכבים בצד. הרכב הסתובב נגד כיוון התנועה.

הנתבע 2 העיד כי נסע בשד' מוריה בחיפה בצד ימין. הנתבעת 2 עקפה אותו מצד שמאל לימין ופגעה ברכב הראשון והשני הוא היה קרוב אליה, פגע בה בחלק האחורי ורכהב התרומם והסתובב.

אף שהורשע בגין תאונה זו בבית המשפט לתעבורה אמר כי הודה מאחר והחוקר אמר לו שעדיף לו להודות.

התובעת 2 לא העידה, בהסכמת כל הצדדים, מאחר ולא היתה ברכב ולא ראתה את האירוע.

בגין התאונה הוגש כנגד הנתבע 2 כתב אישום, והוא הורשע ביום 21.9.12 על פי הודאתו בעובדות שפורטו בכתב האישום כדקלמן:

ביום התאונה נסע בנתיב הימני ולפני רכב הנתבע 2 נסע רכב פרטי נהוג על ידי הנתבעת 1 אשר נסעה ישר ואילו בצד ימין חנה רכב התובעת 2 ורכב נוסף. הנתבע 2 סטה לנתיב הימני מבלי לוודא כי הדרך פנויה ופגע ברכבה של הנתבעת 1 שנדחף ימינה ופגע ברכב התובעת 2 וברכב הנוסף. עקב כך נגרמו נזקים לכלי הרכב המעורבים.

לאור הודאת הנתבע 2 בעובדות כתב האישום יש לראות את העובדות שנטענו בכתב האישום כאילו הוכחו כדין, ולאור האמור לעיל, יש לקבוע כי האחריות לתאונה רובצת על הנתבע 2. הנתבע יכול היה שלא להודות ולנהל משפט ולהוכיח את חפותו, אך משבחר להודות הרי הוא כבול בהודאתו. למצער, יכול היה הנתבע 2 להגיש בקשה לחזרה מן ההודאה או לפרט את הנסיבות שבגינן הודה, ויכול ובית המשפט באותו הליך נדרש לטענותיו. משלא עשה זאת, הרי שההרשעה מחייבת אותו והודאתו עדיפה על גרסתו בהליך זה.

לפיכך, אני קובע כי האחריות לתאונה היא על הנתבע 2.

הנזקים לרכבים הוכחו באמצעות חוות דעת שלא נסתרו. לא ניתן לקבל את טענות הנתבעת 3 בקשר לקביעות שבחוות הדעת שכן יכולה היתה לזמן את השמאים או להגיש חוות דעת נגדיות. מנגד, אין מקום ליתן פיצול סעדים לתובעת (הראל), שכן לאור מועד הגשת התביעה לא היה מניעה לתקנה כדי שכל הסעדים יידונו בהליך אחד.

לפיכך, אני מורה כדלקמן:

בתיק 32603-07-11: התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית ומתקבלת כנגד הנתבעים 2 ו – 3 אשר ישלמו לתובעות 18,909 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום ששולמו תגמולי הביטוח, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט בשיעור 3,500 ₪. אף שהתובעת 2 לא העידה הרי שהפסדיה אינם מצריכים עדות, אלא מוכחים מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה ולא מצאתי ממש לעניין זה בטענות הנתבעים.

בתיק 45041-09-11: ישלמו הנתבעים לתובעת 42,750 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום ששולמו תגמולי הביטוח, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט בשיעור 5,500 ₪.

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"ד, 30 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: